מה אתה מחפש ? אנו כאן לעזור
ברז מטבח שיוצא מהקיר ולא מהשיש משנה דבר אחד שמרגישים כל יום: המשטח מסביב לכיור נשאר חלק. אין בסיס ברז, אין טבעת שסביבה מצטברת אבנית, ואין חור בשיש. מנגבים את כל המשטח ברצף אחד.
| מצב | מתאים? |
|---|---|
| מטבח בתכנון או בשיפוץ מלא | כן. זה החלון לבצע |
| הכיור צמוד לחלון והברז חוסם את הפתיחה | כן — הפתרון הקלאסי |
| רוצים משטח נקי בלי חורים | כן |
| מטבח קיים בלי נקודת מים בקיר | לא — ברז עם פייה קבועה |
| רוצים פייה נשלפת לשטיפת הכיור | לרוב לא — ברז נשלף |
| מה | למה זה קובע |
|---|---|
| אורך הפייה | המים צריכים ליפול למרכז הקערה. פייה קצרה מתיזה על השיש |
| טווח הסיבוב | בכיור כפול — חייבת להגיע לשתי הקערות |
| גוף פליז | עמידות. ברז קל בצורה חריגה מעיד על גוף אבץ |
| קרטרידג׳ קרמי | הרכיב שנשחק. שווה שיהיה זמין להחלפה |
| נציגות בארץ | ברז קיר מוחלף בקושי — חלקים הם העניין |
בעמוד יש דגם חמת — ייצור מקומי עם זמינות חלקים גבוהה, שיקול משמעותי בברז שמחובר לקיר.
ברז קיר אינו רק ברז במיקום אחר: הוא מוותר על הפייה הנשלפת. מי ששוטף את דפנות הכיור או ממלא סירים על השיש יעדיף ברז נשלף. ומי שרוצה את שני העולמות — משאיר את הברז הראשי על השיש ומוסיף ברז קיר כמשלים.
הפילטר בקצה הפייה נסתם באבנית וזה הגורם מספר אחת ללחץ חלש: מפרקים, משרים בחומץ לבן מדולל, שוטפים ומחזירים — פעם בכמה חודשים. טפטוף מהפייה מעיד על קרטרידג׳ שחוק וניתן להחלפה. את הגוף מנגבים יבש אחרי שימוש; בגימור שחור או צבעוני — מים וסבון עדין בלבד, בלי חומצות על הגוף.
חלופות: ברזים עם פייה קבועה · נשלפים למטבח · נשלפים נמוכים · נשלפים 90 מעלות · ענתיק · קפיץ תעשייתי · ידיות מרפק. משלימים: צנרת וסיפונים · אביזרים לכיור · בר מים תת כיורי.
מתכננים מטבח ושוקלים ברז קיר? שלחו לנו בוואטסאפ את תוכנית הכיור והשיש — נגיד לכם באיזה גובה ובאיזה מרחק צריכה להיות הנקודה.
המשטח סביב הכיור נשאר חלק לגמרי — אין חור בשיש, אין בסיס ברז ואין טבעת שסביבה מצטברת אבנית, ומנגבים את כל המשטח ברצף אחד. הוא גם מפנה מקום מאחורי הכיור, מה שקריטי כשהכיור צמוד לחלון והברז היה חוסם את פתיחתו, ומשאיר את הפייה גבוה מהמשטח כך שנוח למלא סירים.
נקודות המים עוברות בקיר ולא בארון, וזה שינוי תשתית שנקבע לפני האריחים — אחרי הריצוף אין שינוי בלי פתיחת קיר. שני נתונים חייבים להיקבע אז: הגובה מעל המשטח, שיאפשר להכניס סיר מתחת לפייה, והמרחק מהקיר, כדי שהפייה תגיע מעל מרכז הקערה ולא מעל השפה. שניהם נגזרים מהכיור ומהשיש, ולכן בוחרים אותם קודם. המרחק התקני בין נקודת חם לקר הוא 15 ס״מ בין המרכזים.
רק אם כבר יש נקודת מים בקיר בגובה ובמרחק הנכונים. אם אין — נדרשת חציבה והעברת צנרת, וזו עבודה של שיפוץ ולא של החלפת ברז. במטבח קיים בלי נקודה כזו, ברז עם פייה קבועה או ברז נשלף על השיש הם הפתרון המעשי.
את הפייה הנשלפת. מי ששוטף את דפנות הכיור בזרם מכוון או ממלא סירים על השיש יעדיף ברז נשלף. מי שרוצה את שני העולמות משאיר את הברז הראשי על השיש ומוסיף ברז קיר כמשלים. כדאי גם לבדוק את אורך הפייה וטווח הסיבוב: פייה קצרה מדי מתיזה על השיש, ובכיור כפול היא צריכה להגיע לשתי הקערות.
הפילטר בקצה הפייה נסתם באבנית וזה הגורם המרכזי ללחץ חלש: מפרקים, משרים בחומץ לבן מדולל, שוטפים ומחזירים, פעם בכמה חודשים. טפטוף מהפייה מעיד על קרטרידג׳ שחוק שניתן להחלפה — ולכן חשובה נציגות בארץ, שכן ברז קיר מוחלף בקושי. את הגוף מנגבים יבש אחרי שימוש, ובגימור שחור או צבעוני משתמשים במים ובסבון עדין בלבד, בלי חומצות.
כשרוצים משטח נקי, וכשאין מקום לברז על השיש. ברז שיוצא מהקיר משאיר את המשטח סביב הכיור חלק לגמרי — בלי חור, בלי בסיס ובלי טבעת שסביבה מצטברת אבנית — ומנגבים את כולו ברצף אחד. הוא גם מפנה את המקום שמאחורי הכיור, וזה קריטי כשהכיור צמוד לחלון והברז היה חוסם את פתיחתו. מנגד, הוא מוותר על הפייה הנשלפת: מי ששוטף דפנות כיור או ממלא סירים על השיש יעדיף ברז נשלף. ויש תנאי מקדים — נקודת מים בקיר, שנקבעת לפני הריצוף ואינה ניתנת להוספה אחר כך בלי חציבה.
מפני שאין לו נוכחות על המשטח. בברז רגיל יש בסיס שיושב על השיש, וסביבו נוצרת טבעת שבה מצטברים אבנית ושאריות סבון — זה האזור שדורש ניגוב נפרד בכל ניקוי. בברז קיר אין בסיס, אין חור בשיש ואין תפר, ולכן אפשר להעביר מטלית על כל המשטח בתנועה אחת מבלי לעקוף דבר. יש לכך גם ערך ויזואלי: המשטח נקרא כמשטח רציף, והברז נראה כקו אחד שיוצא מהקיר. זה משתלב במיוחד עם כיור אינטגרלי או עם משטח בגוון אחיד, שבהם כל תוספת בולטת נראית.
שתי מידות, ושתיהן נגזרות מהכיור ומהשיש שנבחרו — ולכן בוחרים אותם קודם. הגובה מעל המשטח צריך להשאיר מרווח שמאפשר להכניס סיר מתחת לפייה; נמוך מדי והברז הופך למגביל בשימוש יומיומי. והמרחק מהקיר צריך להביא את הפייה מעל מרכז הקערה ולא מעל שפתה — פייה קצרה מדי מזרימה מים על השפה ומתיזה על השיש בכל שטיפה. המרחק התקני בין מרכזי נקודות החם והקר הוא 15 ס״מ. כל אלה נקבעים בשלב האינסטלציה, ואחרי הריצוף אין שינוי בלי פתיחת קיר.
ברוב המקרים האשם הוא הפילטר שבקצה הפייה, שנסתם באבנית. מפרקים אותו, משרים בחומץ לבן מדולל למשך כחצי שעה, שוטפים במים זורמים ומחזירים — וזו פעולה שכדאי לחזור עליה פעם בכמה חודשים גם בלי שהלחץ נחלש. אם הלחץ עדיין חלש אחרי הניקוי, כדאי לבדוק את ברזי הניתוק שמתחת לכיור: לעיתים הם אינם פתוחים עד הסוף. טפטוף מהפייה, לעומת זאת, אינו עניין של לחץ אלא של קרטרידג׳ שחוק, והוא ניתן להחלפה — אך רק אם ליצרן יש נציגות בארץ, וזה שיקול חשוב בברז קיר שמוחלף בקושי.
